"אין מה לאכול בבית" או "המקרר ריק (למעט הבקבוק וודקה במקפיא)" - אפשר להגדיר כך את התקופה הזאת בין הרגע שבו נגמר לך האוכל המוצלח שהשגת מההורים או הצלחת לייצר לבד, לבין הרגע בו אתה קם, הולך לסופר, קונה מצרכים ומצליח לייצר שוב אוכל מוצלח, או כמובן משיג עוד מההורים. הרווקים הלא מבשלים שבנינו, מכירים את התקופות האלו טוב, והאחרות או המבשלים כנראה מכירים את התקופות האלו קצת פחות.
בתור אחד שלא אוהב ללכת לסופר, אני מכיר את התקופות האלו מצוין. אבל אני גם לא סובל מרעב - גם במקרר ריק, תמיד יש מה לאכול - נכון, לפי ההגדרה, אין בו מרק או או נזיד בשר, אבל בהחלט יש בו משהו לאכול, וספציפית על המשהו אני רוצה לדבר.
בתקופה כזאת אני נהיה רעב בערך פעם בחצי שעה - שעה, אני ניגש למקרר, מוצא משהו, אוכל אותו, חוזר לעיסוקי ואחרי חצי שעה שעה, חוזר למקרר, מוצא משהו ואוכל אותו, וכך עד סוף היום.
בערב, התוצאה היא שאני (1) לא רעב (2) אין לי מושג מה אכלתי כל היום (3) אני יודע שאני יכול להמשיך כך לנצח.
התצפית המעניינת (שבגללה בכלל החלטתי לכתוב על הנושא) קרתה לפני מספר ימים בתקופת המקרר הריק. אשתי היקרה הגיעה הביתה בשעות הערב אחרי שאני כבר (1), (2) ו(3), ופתחה את המקרר, אחרי שנייה נשאלה השאלה האם אני רוצה סלט, או טוסט. "סלט" או "טוסט" התפלאתי, אין במקרר דברים כאלו, אני פתחתי וסגרתי אותו היום לפחות 8-10 פעם, ובאף אחת מהפעמים לא היה בו לא "סלט" ולא "טוסט", איפה היא מצאה אותם? מיותר לציין שאחרי רבע שעה הופיעו על השולחן גם סלט וגם טוסט, פרי יצירה של אשתי בצירוף עם המקרר הריק.
אז הבנתי - היא ניחנת ביכולת מדהימה של צירוף רכיבים, בזמן שאני צורך את הרכיבים בצורה דיסקרטית היא מצרפת אותם למסה אחת טעימה ומזינה. לדוגמה: אני אוכל פרוסת גבינה, לאחר חצי שעה עוד פרוסת גבינה ואחרי זה פרוסת לחם, אני לא אוכל עגבניה ולא אוכל גבינה לבנה, היא לעומת זאת, לוקחת את כל הפרוסות, העגבניות והגבינות, דוחפת אותם לטוסטר ואחרי 5 דקות יוצאים ממנו מטעמים.
ואו!, זה מדהים אמרתי לעצמי וחלטתי שאני לומד לעשות את זה גם - פעם הבאה שאני פותח את המקרר אני מסתכל על הכול, מנתח, מחבר, חושב על השילובים ומכין לעצמי ארוחה. וכך היה, למחרת פתחתי את המקרר, גיליתי שאין בו כלום, פתחתי את ארון ליד והכנתי אטריות, לאחר שהאטריות היו מכונות (האמת קצת לפני שהן היו מוכנות, אבל זה באמת משנה) חיברתי אותם עם החמאה שמצאתי במקרר והמלח שמצאתי בארון אחר וקיבלתי "אטריות עם חמאה ומלח" - הרגשתי בעננים.
בערב, אשתי אכלה את אותם האטריות בצירוף עם גבינת פרמזן שהיא מצאה במקפיא - עכשיו זה היה באמת טעים, הרבה יותר מוצלח מה"אטריות עם חמאה ומלח" שהצלחתי ליצר לבד. אבל בסדר, לומדים מהטעויות, ננסה שוב מחר.
למחרת, המקרר היה מלא, אשתי החליטה שהמקרר ריק והלכה לקנות עגבניות מלפפונים בשר ועוד בסופר.
אבל עדין לא משנה כמה אני מסתכל על המלפון או הבשר הקפוא, אין לי מושג איך אפשר לצרף אותם לארוחה שהיא מעבר ל"אטריות עם חמאה ומלח". אבל נו, מילא, לפחות אני יודע לכין קרמבואים ולחם בירה, לעולם לא ארעב.
פי.אס: יש לי היום יום הולדת! הורי!
גבר, תלמד ממישהו שגדל עם אמא מרוקאית וחי (כבר 5 שנים) לבד:
השבמחקתמיד שיהיו לך בבית דברים בסיסיים (בצל, עגבניות, שום, ביצים, לחם, גבינה (לא חשוב איזה), אורז, ירק (לא חשוב איזה))
ואז לא שלעולם לא תרעב. תמיד תאכל אוכל בריא וטעים.
תטגן בצל עם שמן או חמאה, תוסיף עגבניות, תוסיף ביצים וגבינה, תערבב ללא הרף ותאכל עם טוסט. מעדן ולוקח 6 דקות להכין (בדיוק). אחרי שאת מומחה במתכון הזה, תוכל לעדכן אותו עם מרכיבים מגניבים (לבחירתך). ומה לעשות עם האורז אתה שואל? אותו דבר. ראה מתכון למעלה פחות ביצים - עם כוס אורז, כוס וחצי מים 20 דקות על חום נמוך ויוצא מעדן.
רק אל תשכח לתבלן! , פלפל, מלח, ושמן זית.
בתאבון